הורים ממלאים תפקיד חשוב בקידום ההתפתחות הנפשית של ילדיהם,

וכמו כן בפיתוח יכולתם של ילדיהם להתמודד ביעילות וברווחה עם מצבי קושי, לחץ ומשבר בכל גיל, בעיקר בגיל הילדות.

בעזרת הדרכה מתאימה ההורים ממלאים תפקיד חשוב בקידום הרווחה הנפשית של ילדיהם.

הורים יבנו את משמעות הסימביוטיקה וההשתייכות, ואת המשמעות לילד מהיווצרותו ועד כולל בית הספר היסודי. התרומה האפשרית של ההורה לקידום השתייכותו של הילד לחברת הילדים וכמו כן עזרה בפתרון קונפליקטים עם בני גילו.

אנחנו ההורים מלמדים את הילד לראות את המציאות בפרופורציות נכונות.

בראשית החיים המשפחה הגרעינית מהווה את הסביבה החברתית העיקרית של הילד. בילדות המאוחרת מתחילה המשימה של פיתוח ותחזוקה של קשרים מחוץ למשפחה. בתקופה זו, פונים הילדים לחבריהם כדי לספק את צרכיהם החברתיים.

לקבוצת בני הגיל תפקידים מרכזיים בחיי הילד. הם משמשים מודל לחיקוי, מראה חברתית ומקור להשוואה חברתית. הם מספקים גיוון בהתנסות חברתית של תחרות, עזרה הדדית, כמו גם גיוון בדרכי ההתמודדות. קבוצת בני הגיל מספקת גם תמיכה במצבי תסכול או משבר.

ככל שמתרחב עולמו החברתי של הילד, כך פוחתת השליטה של ההורים במה שקורה לו.

עובדה זו יכולה לגרום להורים חוסר אונים, דאגה וכאב, בראותם את ילדיהם עומדים מול קשיים בבית הספר או עם חברים.

מטרת המרכז להורות טובה יותר היא להקנות להורים סיפוק וגאווה בצפייה בילדיהם כשהילדים מראים התנהלות טובה בתחום החברתי ובפתרון בעיות.

תשאלו את עצמכם הורים יקרים,

§        מדוע ישנם ילדים אשר מתיידדים בקלות עם ילדים אחרים?

§        מדוע הם חשים בנוח במצבים חדשים?

§        מדוע הם מתוודעים בקלות לזולתם ומצטרפים לפעילויות חדשות?

§        מדוע הם משתפים פעולה ויודעים לשמור על חברויות?

§        מדוע הם נותנים אמון ואחרים לומדים לתת בהם אמון?

§        מדוע הם מתמודדים היטב עם עימותים ומכבדים הבדלים?

§        מדוע הם מבטאים בבהירות ובאסרטיביות את רצונותיהם?

§        מדוע הם מתנצלים כשהם טועים, אבל עומדים על שלהם כשהם צודקים?

תשאלו את עצמכם הורים יקרים, מדוע לילדים רבים אחרים אין את הכישורים הללו?

§        הם מבודדים.

§        הם נסוגים מהחברה.

§        הם חלשים מבחינה פיזית.

§        הם אדישים.

§        הם אינם מנצלים את יכולותיהם.

§        הם חסרי עניין באנשים, בפעילות או באירועים בעולם החיצוני.

§        הם מעדיפים פעילות מבודדת ואינם משתתפים במשחקים בבית הספר או בגן.

§        הם מעדיפים ילדים צעירים מהם.

בידוד - ביישנות - בלבול - בכי  ß  כל זאת ועוד כתוצאה מבסיס הורות לוקה בחסר, כתוצאה מחוסר אונים בהתמודדות החינוך.

לילדים, חברים אינם מותרות, אלא, צורך בסיסי וחיוני.

מקובלות בחברה היא ערך חשוב וחיוני, שעל פיו, ילדים מודדים את ערך עצמם. ילד שאינו מקובל מוצא עצמו במצב חברתי שגורם לו סבל ופוגע קשה בדימויו העצמי.

בטווח הקצר- חוויה של חוסר מקובלות וחוסר השתייכות עלולה לגורם לפגיעה במגוון תחומי החיים, כגון: בדידות, חוסר חברה, התפרצויות זעם מול ההורים, ירידה בלימודים ועוד.

בטווח הארוך- חוויה של דחייה חברתית עלולה להשאיר משקעים ביחסים בינאישיים בבגרות.

הסיבות לאי השתייכות ולאי מקובלות הן מגוונות.

החל בגורמים הנעוצים בילד עצמו, עבור לגורמים משפחתיים וכלה בגורמים הקשורים בסביבה החינוכית - חברתית.

גורמים הנעוצים בילד:

§        שוני אובייקטיבי - מראה חיצוני, שפה, מצב משפחתי.

§        שוני בעוצמת הצורך החברתי.

חסר במיומנויות חברתיות בסיסיות, הילד רוצה קשר עם ילדים אחרים, אך אינו יודע איך לגשת אליהם. מצב זה יכול להיות קשור לאינטליגנציה רגשית נמוכה. יכולת נמוכה של זיהוי רגשות הזולת ושל ויסות רגשי, או ליקוי קוגניטיבי שמקשה למשל על הילד לקלוט רמזים חברתיים חזותיים המבטאים הזמנה לקשר.

גורמים הנעוצים במשפחה:

§        לחץ ההורים לקיים קשרים חברתיים, עלול לגרום לילד לחוות את הקשר החברתי
כעניין מעיק וקשה.

§        דוגמא אישית שלילית של ההורה ליצירת קשרים חברתיים.

§        קושי של ההורה להיפרד מהילד ולהניח לו להסתדר בעצמו בחברה.

§        חוסר הזדמנות של הילדים להתאמן במשפחה בקשרים חברתיים עם בני גילם, כגון ילדים יחידים שגדלים עם מבוגרים.

גורמים הקשורים לסביבה החינוכית - חברתית (גן, בית הספר וכדו')

§        כיתה המאופיינת באקלים תומך ומקבל, בהנהגת מורה אמפתית המטפחת קשרים חברתיים, תשפר את הרגשתו של ילד שנקלע לקשיים חברתיים.

§        כיתה תחרותית לעומת זאת, ובלתי מגובשת עם מורה הישגית ונוקשה, עלולה לדרדר את מצבו החברתי של ילד דחוי.

היכן נכנס סיוע ההורים לילדיהם (ספרציה / אינדיבידואציה)

ההורים יכולים לזהות בעיה חברתית אצל הילד באמצעות תצפית ישירה בהתנהגותו במשפחה ומחוץ לבית, בהקשבה לו ומתוך מידע בדוק שמגיע מאנשי חינוך.

להורים, קשה לפרקים לסייע לילדם הסובל בשל הזדהות גדלה מידיי עם סבלו, חוויה מחדש של קשייהם שלהם (של ההורים) כילדים ומעורבות יתר רגשית.

כל אלה עלולים לגרום קושי בהכלת הסבל ולהביא לידי הכחשתו או העצמתו.

לפעמים גם לילד קשה להיפרד מתווית "הסובל", שיכולה לתגמל אותו בצומת לב יתירה של ההורים ובהימנעות מלקיחת אחריות לחלקו בבעיה.

חשוב מאוד, שההורה יהיה קשוב ואמפתי לתמונה השלמה, כפי שהיא עולה מדברי הילד (הבעת אמון) לעזור כהורה ביצירת מצבים חברתיים נוחים לילד, כמו ארגון מסיבה בבית, הזמנת ילדים לטיול משותף, ניתן להיעזר בהורים אחרים לריכוך התקשורת בין ילדיהם לבין הילד הלא מקובל. ניתן גם להיעזר בצוות בית הספר, לבקשם להצמיד לילד חבר בפעילויות שונות, ליזום בכיתה פעילויות של סובלנות וקבלת השונה, לשנות את דימוי הילד בעיני החברים, באמצעות ציון של נקודות של שיפור התנהגות וכדו'.

כיצד יכול ההורה ללמד את הליד מיומנויות חברתיות

דרך סימולציות והסבר. לדוגמא, כשילד מתנגש בטעות בילד אחר, במסדרון בית הספר, אחד יפרש את זה כמקרה ולא יגיב, ואילו האחר יפרש זאת כפגיעה מכוונת בו ויגיב באלימות.

כאן ההיתקלות אינה הגורם העיקרי אלא המחשבה המתעוררת בעקבותיה.

החשיבה כוללת גם את דרכי הפעולה המעוררות במצבים שונים.

לדוגמא, כשילד רוצה לשחק בכדור, כשילד אחר כבר משחק בו. אם הוא אימפולסיבי, הוא יחטוף את הכדור בלי שיחשוב על התוצאות, ולא יבקש או יציע משהו אחר במקום הכדור.

חשוב לברר:

§        אם הילד מברר את הכוונות הגלויות ואת האיתותים הרגשיים של הילדים האחרים שלא כראוי.

§        האם הוא יודע להמתין לשעת כושר כדי להצטרף לקבוצה שכבר משחקת?

§        האם כאשר הוא דוחה הצעה של חבר למשחק, הוא מנמק את הסירוב, או מציע חלופה?

§        האם הוא רואה דברים רק מנקודת הראייה שלו?

§        האם הוא תלותי?

§        האם הוא כוחני?

§        האם הוא אימפולסיבי?

האם רגשות קשים של תסכול ודחייה קשורים אצלו לפרשנויות בלתי רציונאליות מסוג:

"תמיד זה קורה לי"   -   "אף פעם לא הולך לי"   -   "אני לא שווה"   -   וכדו'

כל אלה קשורים להכללת יתר, לקפיצה מהירה למסקנות, למתן תוויות של כישלון, להשלכה של תחושת הכישלון על האחרים.

שיחה עם ילד יכולה לעזור לו לראות את המציאות בפרופורציות נכונות, ולהפריד בין אירועים שיש לו שליטה עליהם לכאלה שאין לו שליטה עליהם.

מה קורה כשילד חסר אונים מול הורה שאין לו תשובות?

ההורים כמאמנים אישיים לילדיהם בניהול קונפליקטים - הסלמה לאלימות, לעומת ניהול משא ומתן וגישור.

חלק בלתי נמנע מדינאמיקה חברתית אצל ילדים (ומבוגרים) הוא הריב. הריב יכול להיות על "שטות" אולם השטות היא למעשה קצה הקרחון של מתחים קודמים. לכן, התערבות של אדם מבוגר שמכחישה את המתח, אינה רצויה.

ריב בין ילדים הוא חלק מתהליך של למידה חברתית שמווסת תהליכים רגשיים הוא עלול להסלים למאבק של כוח, כאשר כל אחד מן הצדדים משוכנע שהכל באשמת האחר. (אין לקיחת אחריות) אז יוכיח כל אחד מן הצדדים שוב ושוב את כוחו ואת עצמתו ואת העובדה שהוא הקובע, הוא המכתיב, הוא המנצח. כאן הרימו ראש, הפגיעות, העלבון, ההסתגרות וחוסר האמון. במצב שבו הריב מסלים מסכן את רגשות הזולת (לדוגמא, איום בחרם) או עובר לפסים של אלימות פיזית, רצוי שמבוגר יתערב.

כדאי להתערב כאשר יש הזדמנות לעזור לילדים, מתוך ניצול מצב הריב וללמדם לנהל

משא ומתן ביניהם, יש להסביר לילד כי תהליך ההתפשרות וההתחשבות נקרא מו"מ.

השלבים הם:

§        על הילד להבין מה הוא רוצה, ולבקש את מה שהוא רוצה.

§        עליו להקשיב ולדעת מה הילד האחר רוצה.

§        עתה מגיע השלב שבו אפשר להתפשר, כדי להתפשר צריך הילד לשאול את עצמו, על מה אני מוכן לוותר כדי להגיע לפתרון ולהשיג משהו שיגרום לי הנאה. אם לא ניתן להשיג הסכמה מיידית, אפשר להמשיך לחפש הסכם הוגן על ששני הצדדים ירגישו נוח עם הפשרה.

§        לעיתים יש צורך בהתערבות של מבוגר לצורך גישור. המגשר, ינסה להפחית עוינות ומתח, בניסיון להיות חכם ולמצוא דרך לפתרון ולא לנהל משפט – מי מהצדדים צודק.

לסיכום, מקובלות חברתית וקונפליקט הם שתי מציאויות שמייצגות את המתח הבלתי נמנע שבין היחיד לחברה.

מהכתוב לעיל, ניתן לראות עד כמה מהותית חשיבותה של התרומה שהורים סובלניים, אמפתיים, מבינים ורגישים ויכולים לתרום לקידומו של היחיד מבחינה רגשית.

והחשוב מכל , לקידומה של חברה גמישה, נאורה וסובלנית, ולא אלימה!

הערה

במרכז הישראלי להורות טובה יותר, יקבלו ההורים מיני עצות לאבחן את ילדיהם לגבי הפרעות קשב ופעלתנות יתר (היפראקטיביות) בגיל בית הספר היסודי, מהם הסימנים, מתי ואיך לפעול.

המרכז הישראלי - להורות טובה יותר \ זוגיות בריאה.

תכנית הלימודים: (נבנתה ע"י דר. אברהם פלג - פסיכותרפויט, ביהביוריסט.)

על מנת להקנות להורים שילוב של ידע תיאורטי ולהפכו למעשי.

תוכנית לימודים זו נבדקה בהלך השנים באמצעות קליניקה פרטית לטיפול ויעוץ בנושאים הקשורים להורים ולילדים - וההפך (בכל גיל).

גם נושא השפעת הזוגיות והמפשחה הגרעינית מול צמיחת הילד, תוך הקניית גבול ומסגת ללא מאבקי כוח ועם הרבה סבלנות, סובלנות, אמפתיה, ופתיחות.

אני – אתה – הם                 מתחנך

ילד – בוגר – הורה

הורה – בוגר – ילד               מחנך

בתוכנית זו ניגע ב:

§        פחדים / אובססיות / חרדות / מנגנוני הגנה / פרידות ועוד.

§        כיצד להיות הורה עם מוח ולא הורה עם כוח.

§        כיצד להיות אוהב ונאהב.

§        כיצד לפרות ולהפרות.

§        כל נושאי הלימודים יועברו בדינאמיקה קבוצתית / אישית + סימולציות.

ולסיכום, כל מה שרציתם לשאול ולא העזתם, תקבלו בלימודים במרכז להורות טובה יותר.

החשוב מכל הוא, להבין כי:

הטרגדיה בחיים זה לא המוות אלא, מה שמת בתוכנו בעודנו בחיים.

        לגעת בעצמי שלנו (הילד הפנימי)

"מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יכול לשאת כמעט כל איך"

הפרעות קשב ופעלתנות יתר

בגיל בית הספר היסודי

ע"פ: מומחה ברפואת ילדים והתפתחות הילד,

יו"ר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו. דר' דוידוביץ' מיכאל.

מהם הסימנים, מתי ואיך לפעול?

הפרעות קשב ופעלתנות יתר – Hyperactivity Disorder Attention Difict (להלן ADHD) היא ההפרעה הנירו-התנהגותית השכיחה ביותר בגיל הילדות. בארצות הברית מדובר היום בשכיחות גובהה מבעבר - כ-10 אחוזים מהבנים וכ-4 אחוזים מהבנות. מאמר זה יבחן את הסימנים ואת דרכי האיבחון והטיפול ב-ADHD. שלושת המאפיינים העיקריים של ADHD הם חוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות.

קשיים באחד התחומים האלה או בכולם גורמים להפרעה בתפקוד הילד המחייבת טיפול. על-פי הנחיות הפסיכיאטרים האמריקניים (DSM IV) אלה המדדים שעליהם מתבססת האבחנה:

לאבחון הפרעות קשב - צריכים להתקיים לפחות 6 מ-9 המדדים האלה במשך 6 חודשים לפחות:

1.    אינו שם לב לפרטים- לדוגמא אינו מבחין בשינוי בהנחיות במהלך המשימה.

2.       אינו שומר על קשב במשימות הדורשות זאת-  לדוגמא בשיעורי בית (אף שבמצבים הנעימים לו כגון טלוויזיה או מחשב הוא יכול להיות קשוב).

3.       שומע אך אינו מקשיב- "הכול עובר מעליו".

4.       אינו ממלא הוראות ואינו מסיים משימות כגון שיעורי בית.

5.       מתקשה בארגון- לדוגמא אם הוראה אחת הסתדר, אך אם כמה הוראות ברצף התקשה.

6.       נמנע ממשימות המחייבות "מאמץ מוחי".

7.       מאבד בקלות חפצים הדרושים למשימות ופעילויות.

8.       מוסח בקלות מגירויים חיצוניים.

9.       שוכח פעילויות יום-יומיות.

אם לילד יש בעיות התנהגות משמעותיות, הטיפול בהן מתחיל בבית

לאבחון פעלתנות יתר ואימפולסיביות צריכים להתקיים לפחות 6 מ-9 המדדים האלה למשך 6 חודשים לפחות:

1.   מתנועע וזז בכיסאו.

2.   קם במצבים שהוא אמור לשבת- לדוגמה מסתובב בכיתה בזמן השיעור.

3.   רץ ומתפס בנסיבות בלתי מתאימות (מתבגרים חשים חוסר שקט פנימי).

4.   מתקשה לשחק בשקט.

5.   פעלתן כל-כך, עד שנראה כ"מנוע טורבו".

6.   פטפטן.

7.   משיב על שאלה בטרם הסתיימה.

8.   מתקשה לחכות בתור- מעבר למקובל.

9.   מפריע לאחרים באמצע שיחה או משחק.

כאשר נראים בילד 6 מדדים חיוביים או יותר מסעיף הקשב, תאובחן הפרעת ADHD שעיקרה בקשב. 6 מדדים חיוביים או יותר מסעיף פעלתנות היתר \ אימפולסיביות – תאובחן הפרעת ADHD שעיקרה פעלתנות יתר. וכאשר יש לו גם 6 מדדים חיוביים מהסעיף הראשון וגם מהסעיף השני, תאובחן הפרעת ADHD משולבת - קושי בקשב ובפעלתנות יתר.

אשר למדדים אלה כמעט כל הורה יאמר שיש בילדו חלק מהסמנים האלה. השאלה היא החומרה והזמן. על מנת שנגדיר סעיף מסוים כחיובי, הבעיה חייבת להיות משמעותית, הרבה מעבר למצופה על-פי גיל הילד, ולהימשך זמן ארוך של חצי שנה או יותר. הדרישה היא שהקשיים יופיעו לפחות בשני מצבים, כגון: בבית, בית הספר, צהרון, חוגים, צופים. המסר החשוב הוא שחייבת להיות הפרעה משמעותית בתפקוד- בבית, בבית הספר או בחברת הילדים. אם מצבו של הילד עונה על המדדים שפורטו אך אין פגיעה תפקודית משמעותית אין הוא לוקה למעשה בADHD וספק אם צריך לעשות משהו בנידון. התלונות העיקריות המביאות הורים ומורים לבקש אבחון הם כישלון בלימודים, הפרעות למהלך השיעור, חוסר קשב או הסחה בשיעור, קושי סביב קשרים סביבתיים או קשיי התנהגות.

מה שכל הורה רצוי שידע

·        מריבות וקינאת אחים

·        כעס

·        ויכוחים

·        כבוד עצמי וכבוד לאחרים

·        טיפול בפחדים וחרדות

·        תחושה של הזנחה

·        שעת השינה

·        מעבר דירה

·        הורים רחוקים מהבית

·        עצות מיוחדות להורים עסוקים

·        שיעורי בית

·        צפייה בטלוויזיה

·        לימוד ע"י משחק

·        אותיות ומספרים

·        מדע וטבע

·        מוזיקה

·        משחקים ומלאכת יד

·        שמירה על ניקיון

·        תעסוקה לילד

·        מרשמים לחומרים

·        שעשועי בית

·        שעשועים מחוץ לבית

·        לימים סגריריים

מדריך פעילויות לתינוקות

·        פעוטות

·        גיל שנתיים

·        גיל 3-5

·        חומרי משחק:

1.       הפונים אל החושים ואל השרירים.

2.       המעודדים את הגדילה

3.       לפתח שרירים (גיל שנתיים)

4.       להעמדת פנים

5.       משחקים וכלים לחיזוק שרירים (גיל 3-5)

6.       המרחיבים את הדעת

7.       להצגות

8.       להבעת רגשות

9.       משחקים וכלים לחזק שרירים ולפתח מיומנויות (גיל 6-8)

10.   לחיקוי מבוגרים

11.   לספק את הצורך ליצור ולהביע רגשות

מדריך המשך

·        עזרה לאמא

·        עבודה משותפת

·        דך הוראות לשמרתף

·        כיצד לא להיבהל ולבטל תוכניות כשהילד צורח כאשר את יוצאת מהבית.

·        שותפויות

·        חופש

·        חומרים לגיבוש צוות (גיל 9-11)

תוך כדי הלימוד, משתתפי הסדנאות להורים יוכלו לשתף הורים אחרים בבעיותיהם ותיווצר דינאמיקת העברת מסרי חינוך מכל סוג.

·        לא בושה לא לדעת, בושה זה לא לשאול.

·        נלמד את חצי הכוס המלאה.

·        אף אחד לא לימד אותנו איך להיות הורה טוב.

·        לעיתים מה שנכון לנו, לא נכון לילדנו, מה נכון?

·        לחיות בלשום עם חינוך שקיבלנו ולדעת להעביר לילדנו פתיחות מול קידמה.

·        מציאות ללא אלימות:
מילולית \ פיזית \ רגשית \ מינית

§        למה לחכות ואח"כ לבכות?

§        אתם שואלים – אנחנו עונים.

§        שונא עצמו שונא בנו.

§        למה התעצבנו כל כך על הורינו שלא סמכו עלינו ולמעשה אנו חוזרים על אותה התנהגות בזה שאנו לא סומכים על ילדנו.

§        ילדים נולדים עם ציפיות רפלקסיביות של המשך רחם חיצוני, חיבוק - קירבה לגוף האם - ליטופי מילים - ווקליקה שקטה -נותנות בסיס לרוגע מתמשך.